מצפנים – שלא נאבד את הצפון

לעיתים נדמה שבעולם מתקדם כמו שלנו,עולם בו שולטות מערכות ניווט לוויניות ושלל מכשורים מתקדמים אחרים כבר לא נותר מקום להמצאות מן העבר, המצאות כמו מצפנים. מצפנים שימשו את בני האדם שנים רבות לפני שתוכנות כגון GPS  ואחרות היו כלל בתכנון. ככל הידוע, מצפנים היו בשימוש לראשונה בסין במאה הרביעית ומשם ככל הנראה עברו הלאה לאירופה בימי הביניים. בעולם הקדום בו אנשים רבים שימשו כספנים, יורדי ים, פרשים, נוודים ועוד, מצפנים היו המענה היחידי לבעיות במציאת הכיוון הרצוי. במיוחד, שימשו מצפנים את יורדי הים למיניהם שהיו זקוקים להכוונה יותר מכל שכן אין כל דרך אחרת להתמצא באוקיינוס הרחב מלבד ניווט לכיוון הנכון מבין ארבע רוחות השמים.

מהם למעשה מצפנים וכיצד הם עובדים? ובכן מצפנים הם למעשה מכשירים שנועדו לקביעת מיקום הצפון ביחס למקום בו ניצב האוחז במצפן. כך יוכל האדם לדעת תמיד היכן נמצא הצפון ובהתאם לכך לקבוע את מסלולו. ישנם כמה סוגים של מצפנים וביניהם מצפנים מגנטיים (פשוטים יחסית, מצביעים בקירוב לכיוון הקוטב המגנטי), מצפנים מסוג שטף מגנטי (מתקדמים יותר אך תלויים באספקת חשמל וסוללות) ולבסוף מצפנים גירוסקופים שנחשבים למדויקים במיוחד. לכל אחד מקבוצת מצפנים זו ישנם יתרונות וחסרונות וכל אחד מהם יתאים לאדם אחר ולשימוש אחר. למשל, גם מצפנים גירוסקופים כמו המצפנים מן הסוג השטף מגנטי יהיו תלויים בחשמל כפי שציינו. כך שלקיחת מצפנים אלו למסע ימי לצורך העניין, בסירה שאיננה מתקדמת דיה ואיננה מצוידת במקורות חשמל מספקים תהיה טעות על אף שכאמור מצפנים אלו נחשבים למדויקים יותר ובמיוחד אלו הגירוסקופים. דווקא מצפנים מגנטיים שנחשבים לפשוטים יותר כאמור, אינם תלויים במקורות חשמל או אנרגיה ואף יהיו זולים יותר ופשוטים יותר להשגה, כך שיתכן שעל אף שהם אינם מדויקים לגמרי ברוב המקרים, יהיו מי שיעדיפו דווקא אותם. מסתבר אם כן שלא תמיד מה חדש הוא בהכרח גם טוב יותר ויתכן כי דווקא שימוש במצפנים בעידן שלנו יכול להעניק ערך מוסף למציאת הצפון.

חגור סיילס - מצפן דיגיטלי